צור קשר:  052-2428084
            

קיבוץ מעלה החמישה, מיקוד 90835 טלפון: 0527771786 פקס: 03-6951464 אי-מייל:  Horim.angelman@gmail.com 

חברת תרופות אמריקאית תבצע ניסוי קליני בתסמונת אנגלמן

להורדה בפורמט PDF 

לאחרונה פורסמו בתקשורת בארץ ובעולם ידיעות בנושא חיפוש אחר תרופה לתסמונת.
להלן עיקר הפרסומים שלוקטו על ידנו:

עמותת אנגלמן האמריקאית (ASF – Angelman Syndrome Foundation) והעמותה לריפוי תסמונת אנגלמן (FAST - Foundation for Angelman Syndrome Therapeutics), ישתפו פעולה עם חברת הביומד האמריקאית אוביד (Ovid Therapeutics Inc.), לשם פיתוח תרופה לתסמונת אנגלמן.

ד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, מונה לנהל את חברת הביומד האמריקאית אוביד. חברת אוביד מנסה למצוא טיפול תרופתי חדשני לילדים ומבוגרים בעלי הפרעות נוירולוגיות, ומתמקדת בטיפול במחלות נדירות של המוח ובכללן תסמונת אנגלמן, תסמונת רט ותסמונת X שביר.
חברת אוביד מתמחה בין השאר בהסבה מחדש של תרופות. כלומר, חברת אוביד לוקחת תרופות אשר נוסו בעבר ונכשלו בהוכחת יעילותן למטרות שהוגדרו, ומנסה את יעילותן למטרות אחרות, בתחום ההתמחות שלה. כפי שיפורט בהמשך, במקרה של תסמונת אנגלמן, מדובר בתרופה שנוסתה ונכשלה בעבר בעיקר עבור אינסומניה (הפרעות שינה), וכעת חברת אוביד מאמינה כי במינונים נמוכים יותר, ניתן לטפל בתרופה זו בתסמונת אנגלמן.
חברת אוביד חתמה לאחרונה על הסכם עם חברת התרופות הבינלאומית לונדבק (Lundbeck A/S pharmaceuticals), במסגרתו רכשה אוביד את זכויות הפיתוח והזכויות המסחריות בנוגע למרכיב בשם גבוקסדול (Gaboxadol). בשנת 1996 החלה חברת לונדבק בסדרה של ניסויים קליניים לטיפול בגבוקסדול לתופעות אינסומניה (הפרעות שינה). ניסוי זה הגיע לשלב 3 בניסויים קליניים ולאחר מכן, ב-2007 הוחלט בלונדבק לא להמשיך במאמץ, בעיקר בשל קושי להוכיח את יעילות המרכיב למטרה שהוגדרה בזמנו.
כעת מכוונת אוביד לבסס את ההשערה כי ניתן להשתמש בגבוקסודול לטיפול בתסמונת אנגלמן.

להלן מספר נקודות משמעותיות ביותר שעולות מן הפרסומים המדוברים:
1. בפעם הראשונה ישנה מעורבות פעילה של חברת תרופות בפעולות לקידום מציאת תרופה לתסמונת אנגלמן. הדבר מצביע על כך שחברת התרופות רואה ערך כלכלי בקידום המחקר ומציאת התרופה.
2. זו הפעם הראשונה ששתי עמותות אנגלמן האמריקאיות משתפות פעולה ביניהן. בדר"כ כל אחת מהעמותות תומכת במחקרים ובחוקרים שונים. כאן מדובר במצב ייחודי שבו שתי העמותות פועלות יחד.
3. כפי שיפורט בהמשך, הפרסומים מדברים על תכנון לניסוי קליני שלב 2 בילדים ומבוגרים עם תסמונת אנגלמן. חברת התרופות מתבססת על מחקר יפני שכולל ניסוי בעכברי אנגלמן, שבו הבחינו בשיפור תפקוד אצל העכברים.
4. מניתוח המידע שמפורסם, עולה כי בעת הנוכחית בחברת אוביד מעריכים כי מתוך כלל המחלות שהחברה עוסקת בהן, ובפרט מחלות הנוגעות למוח ולמערכת העצבים, לתסמונת אנגלמן יש סיכוי גבוה לצלוח את הניסויים, ולכן מתכוונים בחברה להתחיל בניסויים המדוברים בתסמונת אנגלמן בפרט, ולא בתסמונות ומחלות אחרות.

מת'יו דורינג, נשיא וסמנכ"ל טכנולוגיה בחברת אוביד: "ישנה תופעה בשם Tonic Inhibition, שקשורה במנגנונים המעכבים פעילות של תאי עצב. מנגנונים אלה אינם נמצאים היכן שאנחנו מחפשים אותם בכלל, בסינפסה שהיא אזור התקשורת הידוע בין שני תאי עצב, אלא מחוץ לסינפסה – זהו גילוי חדש.
לרוב דיכוי של פעילות מוחית, אם באופן טבעי ואם באמצעות תרופה, עובר דרך הפעלת חומר במוח בשם גאבא בתוך הסינפסה. המוצר שלנו הוא הראשון שמדכא פעילות גאבא מחוץ לסינפסה. פעילות מוגזמת באזורים מסויימים כאלה, גורמת לקושי במיקוד ובהבדל בין רעש מוחי לסיגנל חשוב. אוטיזם, תסמונת רט, תסמונת X שביר, תסמונת אנגלמן ויתר המחלות שבהן אנחנו מתכננים לטפל, מאופיינים כל אחד מהם בבעיה כזו באזור אחר במוח. המקום בו יש לך מחסור בגאבא באזורים שמחוץ לסינפסות, יקבע איך תיראה ההפרעה שלך. המוצר שלנו, במינונים נמוכים, מגיע למקום שבו חסר גאבא, ומשפר את התפקוד."

גאבא (החומצה גאמא – אמינובוטירית, בלעז GABA – Gamma Aminobutyric Acid) היא חומצה אמינית לא-חלבונית הקיימת בכל ממלכות החי. בבעלי חיים גאבא היא המוליך העצבי המעכב השכיח ביותר במערכת העצבים המרכזית. רוב הסינפסות המעכבות במוח משתמשות בגאבא.
מחסור של גאבא בסינפסה, מביא להולכה עיצבית מוגברת, ונחשד כי מצב זה עשוי לעודד פרכוסים אפילפטיים. בשל כך, תרופות אנטי אפילפטיות רבות מבוססות על מנגנוני הגברת נוכחות גאבא.

קבוצת מחקר יפנית בראשותו של קיושי אגאווה, בדקה את מצב נוכחות הגאבא בעכברי אנגלמן.
בעכבר אנגלמן חסר הגן UBE3A, שהוא תת יחידה של מערכת שאחראית על פירוק חלבונים בתא. ידוע שעקב מחסור ב UBE3A ישנם חלבונים שנוכחותם מוגברת, מצב שבדרך כלל אינו חיובי. אחד החלבונים האלו, שאינו מתפרק בשל המחסור בגן, נקרא GAT1. חלבון זה מתפקד כנשא בממברנה של התא, והוא זה שאחראי להכנסת הגאבא מהסינפסה אל תוך התא. בעכבר האנגלמן, מכיוון שGAT1  לא מתפרק, נוכחותו בתא מוגברת, ועקב כך יש עודף כניסה של גאבא אל תוך התא, מה שמוריד את רמת הגאבא מחוץ לתא, בסינפסה, ויוצר מחסור של גאבא בסינפסה.
בנוסף מצאה הקבוצה היפנית כי טיפול בעכברים בחומר שדומה מאד לגבוקסודול (המרכיב אותו חברת אומיד מתכוונת לבדוק), מביא לשיפור בתפקוד המוטורי של העכבר ושיפור פעולת מנגנון Tonic Inhibition שהוזכר למעלה.

בחברת אוביד מתייחסים לממצאים היפניים בתור ניסוי קליני שלב 1 ולפי הפרסומים מתכננת חברת אוביד לבצע ניסויים קליניים שלב 2 בילדים ומבוגרים מאובחנים עם תסמונת אנגלמן (ניסויים בבני אדם המאובחנים עם המחלה אותה רוצים לבדוק), במהלך שנת 2016.
בחברת אוביד מאמינים כי בעוד שגבקסודול התקשה להוכיח את עצמו בתחום הפרעות השינה, הוא למעשה "תפור" לטיפול בתסמונת אנגלמן, בדגש על יכולתו לשפר תפקודים מוטוריים.
בחברת אוביד מודעים לניסויים קליניים עדכניים שנערכו בילדי אנגלמן, בעיקר בארה"ב בדגש על מחקר המינוציקלין שנערך ע"י ד"ר אד וויבר, ומודעים לצורך לתכנן ולבנות היטב את הניסוי, להגדיר כראוי את מטרותיו בצורה שגם תאפשר לנתח את התוצאות ולבסס מסקנות חותכות באשר ליעילות התרופה. לשם כך פועלת חברת אוביד להקמת ועדה מייעצת שתורכב מרופאים ומומחים בתחום הניסויים הקליניים. בנוסף תשתמש החברה בידע שנצבר בעמותות האנגלמן המובילות, שלהן יש קשר ישיר עם משפחות אנלגמן, ועם חוקרים ומרכזי מחקר שעוסקים בתסמונת אנגלמן, כמו גם עם מרפאות אנגלמן ייעודיות.

לפי הערכות ראשוניות מחברת אוביד לגבי תכנון הניסוי מדובר בניסוי שיכלול בין 30-50 משתתפים וייערך במתכונת פלסבו רנדומאלי כפול סמיות.

העמותה הישראלית לתסמונת אנגלמן, נמצאת בקשר הדוק עם עמותות האנגלמן האמריקאיות שהוזכרו למעלה, ומתעדכנת באופן שוטף בפרסומים ובהתקדמויות בשטח. נמשיך לעקוב ולשתף את משפחות אנגלמן בישראל בהתפתחויות.