על התסמונת
על התסמונת
תסמונת אנגלמן הינה הפרעה נוירו-גנטית נדירה, לא תורשתית, המופיעה אחת ל 15,000 לידות, ומתבטאת בחוסר יכולת לדבר, איחור התפתחותי מוטורי וקוגנטיבי, הפרעות שינה ואפילפסיה. ילדים ומבוגרים עם תסמונת אנגלמן מצריכים טיפול והשגחה במשך חייהם. הם נוטים לחייך הרבה ולהיות שמחים, בעלי יכולת תקשורת גבוהה עם הסובבים אותם ובעיקר עם האהובים עליהם. ישנם מספר מופעים גנטיים הגורמים לתסמונת. המופע השכיח הוא חסר בחלק של כרומוזום מספר 15 האימהי, המכיל את הגן UBE3A. כתוצאה מכך חסר חלבון מסויים אשר ממלא תפקיד קריטי בתקשורת תאי העצב במוח. לאנשים עם תסמונת אנגלמן תוחלת חיים רגילה.
למצגת >
שכיחות תסמונת אנגלמן הינה בין 1 ל- 10000 עד 20000 לידות.
בארץ היקף משוער: מעל 400 ילדים ומבוגרים. השכיחות בבנים ובנות דומה.
האבחנה נעשית לרוב בין גיל שנתיים לחמש שנים כשמאפייני העיכוב ההתפתחותי של השנה הראשונה נעשים ברורים וספציפיים יותר.
ב- 2005 נקבעו קריטריונים אבחנתיים.
מאפיינים
מאפיינים קבועים (consistent) מופיעים ב- 100% מהחולים:
- פיגור התפתחותי
- הפרעת תנועה הכוללת הפרעה בשיוווי משקל (אטקסיה) ורעד גס בתנועת הגפיים, הפרעת התנועה יכולה להיות קלה יחסית עם השפעה על יציבה ונטייה לתנועות קופצניות
- מאפיינים התנהגותיים יחודיים: נטייה להתקפי צחוק, חייכנות יתר, מראה "מאושר", נטייה להתרגשות יתר מלווה בהרמת הידים ותנועות נפנוף, תנועתיות יתר
- קושי שפתי ניכר: כמעט ואין שימוש במילים, יכולות ההבנה גבוהות מיכולות ההבעה.
מאפיינים הנמצאים בשכיחות גבוהה - מעל 80%:
- האטה בעליה בהיקפי הראש
- פרכוסים – לרוב לפני גיל 3 שנים, חומרת הפרכוסים לרוב יורדת עם הגיל אך הפרכוסים נמשכים גם לבגרות
- תרשים EEG טיפוסי, יכול להופיע גם בשנתיים הראשונות לחיים עוד לפני הפרכוסים והמרכיבים האחרים ולא בהתאמה לפרכוסים
מאפיינים המופיעים ב- 20-80% מהחולים:
- השטחה אחורית של הקרקפת
- לשון בולטת
- נטיה להוצאת והכנסת לשון המביאה לקשיי מציצה/בליעה
- לסת תחתונה בולטת
- פה רחב עם שיניים "מפוזרות"
- נטייה לפזילה
- עצירות
- ריור יתר
- נטייה להכנסת חפצים לפה ולעיסתם
- הרגלי אכילה ייחודיים
- נטייה להשמנה בבוגרים
- היפוטוניה ניכרת בינקות
- הליכה על בסיס רחב במנח עקבים ייחודי
- נטייה להרמת ידיים כפופות בהליכה
- החזרים גידיים ערים
- רגישות יתר לחום
- משיכה למים ולחפצים מרשרשים
- הפרעת שינה (קשיי הרדמות ,יקיצות מרובות, צורך במעט שינה)
- עור, שיער וצבע עיניים בהיר יחסית לבני משפחה אחרים (רק במקרי החסר בכרומוזום 15 )
- עקמת בגיל מבוגר יותר.
הגנטיקה בתסמונת אנגלמן
70% מהמקרים של תסמונת אנגלמן נובעים מחסרים בכרומוזום 15 כשהחסר הוא ממקור אמהי.
החוסרים מתגלים בבדיקת FISH או היום גם בבדיקת Array CGH שיכול להבדיל בין גדלים שונים של חסר.
סיכוי החזרה בהריונות נוספים הינו נמוך בהרבה מ- 1%, אך מומלץ לבדוק את האם לחסר בטרנסלוקציה מאוזנת.
2%-3% מהמקרים של תסמונת אנגלמן מתבטאים בשני כרומוזומי 15 ממקור אבהי. סיכוי חזרה נמוך מ- 1%.
5% - 3% מהמקרים של תסמונת אנגלמן נובעים מהפרעה באזור ה -IMPRINTING. מוטציה שגורמת לכך שחלק מהאזור הכולל בתוכו את הגן UBE3A לא יתבטא למרות שמקורו מהאם = IMPRINTING DEFECT.כשל זה יכול להיות מורש ולכן יש סיכויי חזרה של 50%.
10% - 5% מהמקרים של תסמונת אנגלמן מתבטאים במוטציות בגן UBE3A שנמצא סמוך לאזור ה- IMPRINTING על כרומוזום
15. סיכוי חזרה עד 50% מאם שקיבלה מאביה, ולכן מומלץ מאוד להיבדק.
10% נוספים לא מאובחנים גנטית.
הקשר בין סוג המוטציה הקלינית:
1.
בנוכחות החסר = DELETION התמונה קשה יותר : יותר מיקרוצפליה, אפילפסיה קשה ובשכיחות גבוהה יותר, בהירות שיער ועור, היפוטוניה קשה יותר, יותר קשיי שפה וקוגניציה.
2.
ילדים עם UPD או ID תפקוד גבוה יותר – פחות מיקרוצפליה, פחות אטקסיה, צמיחה טובה יותר, ופחות אפילפסיה (כנראה שבכל אופן יש ביטוי חלקי של הגנים)
3.
קבוצת ה- ID עם יכולות קוגניטיביות טובות יותר ויותר שפה.
4.
מוטציות ב- UBE3A - קבוצת ביניים בין קבוצת החסר לקבוצת ה- ID גם בתלות בסוג המוטציה.
הקשרים לא מוחלטים וישנן וריאציות שונות וחומרות שונות גם בתוך כל קבוצה.