מאמרים
מאמרים
משפחות יקרות, ד"ר ג'רמי לוין, יו"ר ומנכ"ל אוביד, פרסם ברשתות החברתיות בארה"ב ברכה לכבוד תקופת החגים הנוצריים חג המולד, והשנה האזרחית החדשה. במקביל שלח ג'רמי גרסה עברית ומותאמת לציבור בישראל. תורגם ע"י: איתן שי משפחות יקרות לילדים ומבוגרים עם תסמונת אנגלמן עונת החגים היא הזדמנות כדי להסתכל קדימה לעבר שינוי גדול ומשמעותי בשנה האזרחית הבאה עלינו לטובה. יחד איתכם אנו חוגגים את ההישגים של 2019 ומתכוננים לשנה פורצת הדרך 2020. ברצוני להודות לכל המשפחות, המטפלים ותומכים אחרים בקהילה שעובדים ללא הרף כדי לתמוך ולטפח ילדים ומבוגרים עם תסמונת אנגלמן. המסירות שלכם, המחויבות והרצון שלכם לתת מהוות השראה לכולנו באוביד. לכבוד גדול וגאווה עבורנו להיות חלק מהקהילה שלכם, מאוחדים בשליחות משותפת: להביא טיפולים אפשריים למאובחנים עם תסמונת אנגלמן. בנוסף, ברצוני להודות לכם על התמיכה המתמשכת במאמצים שלנו לפתח את OV101 (גאבוקסאדול) כטיפול אפשרי בתסמונת אנגלמן. אני מבקש להביע הוקרת תודה מיוחדת למטופלים ולמשפחות שהשתתפו ושממשיכים להשתתף במחקרים הקליניים שלנו. אנו מודים לכם על ההשקעה מזמנכם ומעריכים מאד את השותפות שלכם, והמחוייבות הבלתי מתפשרת. לפני 55 שנים, כאשר ד"ר הארי אנגלמן פרסם לראשונה את המאמר שלו ו"השאיל" לנצח את שמו לכולנו, היה מעט מאד ידע על תסמונת אנגלמן. מאז אותו פרסום, חזינו בהתקדמות רבה בהבנה הביולוגית של התסמונת, השינויים הגנטיים שבבסיס ההפרעה הגנטית, ולאחרונה, מאמצים שקשורים במחקרים קליניים. קצב ההתקדמות הולך ומאיץ, ותחת העובדה שיש עוד הרבה עבודה לבצע, עכשיו זהו הזמן להניע, להאיץ ולהתקדם אף יותר. כאשר אוביד נוסדה בשנת 2014, לא היו תרופות מאושרות או תכשירים רשומים לטיפול בתסמונת אנגלמן, וכן לא היו חברות תרופות או פארמה שעבדו על מחקרים קליניים כדי להביא תרופות לאנשים עם תסמונת אנגלמן. ההכרה בצורך הרפואי שאינו מטופל הביאה את אוביד לשים את הטיפול באנגלמן בראש סדר העדיפויות שלנו. בשנת 2020, אוביד מתכננת להשלים ולפרסם את תוצאותיו של המחקר הקליני שלב 3 שנערך לראשונה אי פעם בתסמונת אנגלמן. אם התוצאות יהיו מוצלחות, אנו נפעל להגיש בקשות לרישום תרופה לטיפול בתסמונת אנגלמן לרשויות הבריאות הרגולטוריות. בכך אנו מקווים להביא לראשונה לשוק תרופה לתסמונת אנגלמן. בעיננו, כל יום הוא משמעותי, ומאז תחילת המחקרים הקליניים שלנו ב 2017 איננו נחים ואיננו מוותרים, אנו מחוייבים לחלוטין לסייע בשיפור משמעותי של איכות החיים של ילדים ומבוגרים עם אנגלמן ומשפחותיהם. כאשר אנחנו באוביד מדברים על העבודה הצמודה שלנו עם המטופלים והמשפחות אנחנו באמת מתכוונים לכך. אנשים שחיים עם תסמונת אנגלמן נמצאים בראש סדר העדיפויות שלנו ואנו מחפשים להבין מהם הדברים החשובים ביותר למשפחות האלו שכה קרובות לליבנו – המשפחות שלכם. ניתנה לנו הזכות לעבוד איתכם, ואנו מעריכים עמוקות את תמיכתכם ואת ההשראה שאתם מעניקים לנו. אנו מביעים תקווה כי בשנה הבאה עלינו לטובה, יחד נצעד צעד גדול קדימה לעבר המטרה המשותפת שלנו. הנחת התשתיות לצעד כזה החלו לפני עשורים רבים, ואתם כולכם הייתם חלק בלתי נפרד מבנייתם, כקהילה מאוחדת, מסורה, מחוייבת ונחושה להתגבר על הקשיים של תסמונת אנגלמן. אנא קחו את הזמן בעונת החגים, לבלות ולהירגע בחברת אהובים בני משפחה וחברים. בשם כל אחד מעובדי אוביד, אנו מאחלים לכם חג חנוכה מאיר ושמח, שאור תמידי ימשיך להאיר את לבבכם, עונת חגים שמחה ושנה אזרחית חדשה שמחה ומוצלחת . בברכת הערכה חמה ולבבית, ג'רמי ד"ר ג'רמי מ. לוין יו"ר ומנכ"ל אוביד
שלוש חברות ביומד/פארמה יחלו ב-2020 ניסויים קליניים בטיפול מבוסס ASO בתסמונת אנגלמן ASO – Antisense Oligonucleotide 12.12.2019 החדשות בכותרת אינן היחידות שפורסמו ביום שישי 6.12.2019 במהלך הכנס השנתי הגלובלי של העמותה האמריקאית לריפוי תסמונת אנגלמן שנערך בשיקאגו בהשתתפות של למעלה מ 1000 איש רובם משפחות וילדי אנגלמן. להלן מקבץ ידיעות מקוצר 3 חברות יחלו ניסויים קליניים ב 2020 ב ASO ***חברת GeneTX בשיתוף עם חברת Ultragenyx הודיעו על תחילת ניסויים קליניים במחצית הראשונה של 2020*** ***חברת Roche בשיתוף עם חברת Genentech הודיעו על תחילת ניסויים קליניים במהלך 2020*** ***חברת IONIS בשיתוף חברת BIOGEN הודיעו על תחילת ניסויים קליניים במחצית השניה של 2020*** בנוסף: ***חברת NUREN הודיעה על תחילת ניסוי קליני שלב 1 באוסטרליה בקרוב בטיפול בתרופה NNZ-2591 לשיפור תקשורת הנוירונים במוח, וימשיכו בשלב 2 בארה"ב במחצית השניה של 2020*** ***חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה UC DAVIS הכריזו על שחזור מלא של תפקודים בעכבר אנגלמן אשר טיפלו בו בתרופה לתרפייה גנטית המיועדת לבני אדם. התרופה צפויה להיות מוכנה לניסוי קליני בבני אדם בתוך 12 חודשים. השחזור הודגם בעכבר צעיר וגם בעכבר בוגר !!!*** בקהילת האנגלמן המדעית מתייחסים בחשיבות רבה לתגלית החוקרים ב UC DAVIS ואומרים שאפשר להפסיק לדבר על "חלון הזדמנויות" לריפוי התסמונת שכן נראה שאפשר לטפל בה גם בגיל מבוגר. במאמר להלן אתרכז בעיקר בעדכונים וחדשות בחזית טיפולי ה ASO. ממש בקצרה נזכיר כי תסמונת אנגלמן במרבית המקרים נגרמת עקב מחיקה של חלק שנמצא על כרומוזום 15 האימהי. החלק החסר מכיל בין השאר את הגן UBE3A אשר זוהה כמרכיב קריטי בפעילות התקינה של הנוירונים במוח ולכן חסרונו והחסרון של החלבון או הפרוטאין שהוא מייצר הם המפתח הגורם למרבית התסמינים של תסמונת אנגלמן. לעומת זאת, בכל המנגנונים הגנטיים של התסמונת ישנו עותק אבהי של UBE3A והוא שמור ותקין אולם מושתק באופן נורמלי וביולוגי. השתקתו מבוצעת בגוף ע"י Antisense. המחקר המתקדם לריפוי תסמונת אנגלמן מתרכז היום למעשה בשני תחומים עיקריים: 1. אסטרטגיות להתערבויות ושינויים ברמת הגן ופעולתו Gene modifying strategy 2. טיפולים סימפטומטיים המכוונים למסלול פעול הגן או הפרוטאין Down stream symptomatic treatments, כדוגמת גבוקסדול של אוביד. בתחום הראשון של אסטרטגיות ברמת הגן גם ניתן למנות שני סוגים עיקריים: א. טיפול להחדרה או החלפה של גן או פרוטאין – בהקשר זה ראוי להזכיר את טכנולוגיית AAV – הנדסה גנטית של וירוס שמכיל את הגן התקין והזרקתו בתקווה לקבל אפקט טיפולי לזמן ארוך מאד. ב. טיפולים שמטרתם להשתיק את ה Antisense שבתורה משתיקה את האלל האבהי התקין, או במילים אחרות, להפעיל את העותק האבהי התקין של UBE3A – טיפולים אלו נחקרים בשיטות שונות, היום נתרכז כאמור ב ASO כיוון שאיני רופא או חוקר, אתרכז פחות בחלק הטכני מקצועי של המחקר והטכנולוגיה ויותר אביא את דיווחי החברות השונות על הפיתוח וההתקדמות שלהן. בן פילפוט אחד מחוקרי האנגלמן המובילים, מאוניברסיטת UNC בארה"ב פרסם ב 2011 מאמר במגזין הרפואי הנחשב Nature, בו הוא מראה שהזרקת טופוטקאן Topotecan (תרופה כימותרפית יחסית הרסנית לאדם), למוח של עכבר אנגלמן מביאה לשינוי ביולוגי מדיד שמבטא פעולה טובה של העותק האבהי של הגן. ב 2015 מוסיף ומראה פרופ' בודה שעכברים, גם בוגרים, שטופלו להפעלת הגן האבהי, משחזרים יכולות תפקודיות. באופן עקרוני ASO, ויש חברות שמשתמשות באופן דומה גם ב LNA (Locked Nucleic Acid), אלו מולקולות שנוטות לבצע תגובה כלשהי עם המולקולות של ה antisense, והן עושות את זה בצורה כזו שה antisense לא מבצע את התפקיד שלו, ואז האלל האבהי "נדלק" ומייצר את החלבון החיוני. הטיפול המדובר מתוכנן להינתן בצורה של הזרקה בדיקור מותני תחת הרדמה מקומית או אלחוש. כיום יש יותר ויותר טיפולים שמסתמנים כיעילים בטכנולוגיה הזו. חברת Roche ביצעה את המחקר שלה בתאים שנדגמו ממטופלי אנגלמן וטופלו בתנאי מעבדה. נבחנו כ-2300 תרכובות ונבחרו המוצלחות ביותר שהדגימו פעולה טובה של הגן האבהי בתאים. בהמשך נבחנו התרכובות על קופים חיים ורגילים (שאינם מאובחנים באנגלמן). המחקר הוכיח הצלחה בביטוי של הגן האבהי למשך 85 יום לאחר הזרקה בודדת. כללית מקווים שהטיפול יוכל להיות בצורה של מספר הזרקות להעמסת החומר הפעיל, נאמר הזרקה חודשית למשך 4 חודשים, ואחר כך יהיה ניתן לרווח את הטיפולים להזרקה אחד כל 3-4 חודשים. חברת IONIS הציגו שביצעו התקדמות גדולה בזיהוי תרכובות פוטנציאליות ומבצעים בדיקות בטיחות לקראת מעבר לבני אדם. חברת GeneTX, שאגב נוסדה מתוך ארגון ההורים האמריקאי FAST, והוא גם מנהל אותה, נראו הכי מתקדמים במחקר והתכניות שלהם. מתכננים לתת במהלך הניסוי הקליני מינון הולך ועולה ולנסות כמה דרגות של מינונים לא יהיה שימוש בפלצבו (תרופת דמה), המחקר יהיה פתוח כולם מקבלים תרופה פעילה, ובהמשך יוכלו להמשיך ולקבל אותה – לא ציינו עד מתי מטרת השלב הראשון שיחל במחצת הראשונה של 2020 היא להבין מהו פרופיל הבטיחות בבני אדם. השלב הראשון יבוצע בארה"ב ובקנדה. כן ציין כי הממצאים שלהם לגבי זמן הפעולה היעיל בהזרקה בודדת, דומים לאלו של Roche, כחודשיים של תסמינים חיוביים. לסיום, אציין כי כל החברות הצהירו שתסמונת אנגלמן היא גלובאלית, ולכן ההסתכלות שלהם על מחקר, ריפוי ורישום תרופתי היא גם גלובאלית. הנתון הזה, יחד עם העובדה שמחוץ לארה"ב (כרגע אני מחשיב את קנדה יחד עם ארה"ב), יש רק שני מרכזים גדולים שמטפלים באנגלמן כאן אצלנו וברוטרדאם, ויחד עם העובדה שאנחנו המרכז היחיד שמבצע בפועל כבר יותר משנתיים ניסויים קליניים בתסמונת אנגלמן, נראה שזה יהיה מאד טבעי שיירצו לדבר איתנו על ניסויים בארץ. אנחנו כמובן נמצאים בקשר קרוב עם כל החברות, ונפעל ללא לאות כדי להביא לישראל את הטיפולים החדשניים, המתקדמים והמבטיחים ביותר נמשיך לעדכן בהתפתחויות בהצלחה לכולנו הנהלת העמותה
להלן מסר לקהילת תסמונת אנגלמן מאת חברת GeneTx Biotherapeutics פורסם ב 3.9.2019 לאחרונה פורסמו שתי הודעות לעיתונות. האחת דנה בהסכם אופציות בלעדי בין שתי החברות להלן: GeneTx Biotherapeutics, LLC ("GeneTx") Ultragenyx Pharmaceutical, Inc. ("Ultragenyx") השניה עוסקת בכך שהתרופה הראשית של GeneTx הוכרה ע"י ה FDA הן למחלות נדירות והן למחלות נדירות לילדים. Orphan Drug Designation (ODD) and Rare Pediatric Drug Designation (RPD) אנו רוצים לנצל הזדמנות זו כדי לספק מידע נוסף לקהילה שלנו על החדשות המרגשות האלו. ראשית, מעט רקע. בשנת 2012 החלה הקרן לטיפול בתסמונת אנג'למן ("FAST") לממן תוכנית מחקר יציבה ומבטיחה במעבדה של ד"ר סקוט דינדו מאוניברסיטת A&M בטקסס במטרה להבין את מנגנון ההחתמה (תמליל אנטי-סנס) של הגן UBE3A האבהי אשר בדרך כלל מושתק, וכיצד ניתן לעקוף את מנגנון ההשתקה ולהביא לפעולה של הגן כנתיב טיפולי פוטנציאלי לטיפול בתסמונת אנג'למן (AS). בשנת 2017, ד"ר דינדו זיהה תרופה (המכונה antisense oligonucleotide) שמכוונת למיקום ספציפי בתמליל האנטנסנס, על העותר האבהי של כרומוזום 15 , שמאפשרת לו להתבטא בנוירונים שבמוח. לבטא את העותק האבהי והאיכותי בדרך כלל של UBE3A בנוירוני המוח. FAST השיקה חברה למטרת רווח בשם GeneTx Biotherapeutics, במטרה לפתח טיפול פוטנציאלי זה בתסמונת אנגלמן. יצירת חברת ביו-טק למטרות רווח אפשרה ל- FAST למשוך משקיעים ולא להתבסס רק על כסף מתרומות. המהלך היה נדרש בכדי להצליח לקיים מימון חיצוני של תהליך יקר מאד של פיתוח תרופה. להלן רשימת שאלות ותשובות נפוצות הקשורות להודעות שפורסמו: • מה זה אוליגונוקליאוטיד אנטיסנס (ASO)antisense oligonucleotide? מולקולה סינתטית של DNA / RNA הנקשרת ל- RNA ומשנה את אופן הביטוי של גנים וחלבונים. • האם ASO נחשב כתרפיה גנטית ? לא. ASO נחשב כתרופה. • כיצד תינתן תרופה זו? האם מדובר במתן דרך הפה בכדור ? לא. זהו לא כדור. תרופה פוטנציאלית זו צריכה להגיע למוח, כך שאם מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) יאשר אותה לניסויים קליניים בבני אדם, היא תינתן בהזרקה למערכת העצבים המרכזית דרך הגב התחתון, תרופה זו אינה טיפול יחיד. יש לחזור על הטיפול לאורך זמן החיים של המטופל. בהמשך המחקר נוכל לדעת תדירויות ומינונים. • האם ההסכם בין GeneTX לבין Ultragenyx משמעותו תחילתם של ניסויים קליניים ? מטרת GeneTX להביא את התרופה לניסויים קליניים בהקדם האפשרי. כרגע אנחנו מבצעים לימוד ומחקר בכדי להגיש בקשת IND הנדרשת ע"י ה FDA לפני תחילת ניסויים בבני אדם. מחקרים אלה נדרשים בכדי לברר כמה שיותר מידע בטיחותי לפני מתן תרופה פוטנציאלית חדשה לבני אדם. נכון לעכשיו אין לנו מידע זמין לגבי המועד בו יתחיל ניסוי קליני, מהם קריטריוני ההכללה / והניפוי, היכן ימוקמו אתרי ניסוי קליני, איזה טווח גילאים ואופי גנטי יכוונו לגיוס או כל מידע קליני אחר על פרוטוקול הניסוי. GeneTx תמשיך לעדכן את הקהילה ככל שתוכנית הפיתוח שלנו תתקדם ותשתף כל מידע בהקדם האפשרי. • האם הפיתוח מכוון לגילאים כלשהם ? אם הפיתוח של GeneTx ימצא כי התרופה ששמה GTX-102 בטוחה ויעילה במחקרים קליניים בבני אדם, GeneTx תבקש אישור לכל הגילאים. • כיום ישנם ניסויים קליניים לטיפול בתסמונת אנגלמן אשר כבר מתרחשים ולפי הידיעות צפויים להתרחש ניסויים נוספים – כיצד תחליט המשפחה לאיזה ניסוי להירשם ? החלטה לרשום את ילדכם לניסוי קליני הינה ככל הנראה אחת ההחלטות הקשות שעליכם לקחת בתור הורים או מטפלים בילדים עם תסמונת אנגלמן. החלטה זו תילקח ע"י המשפחה בהתייעצות עם הרופא המטפל ולאחר שקיבלתם והבנתם את כל המידע לגבי כל אחד מהניסויים. באופן כללי לא ניתן להירשם ליותר מניסוי אחד שעוסק בתרופה נסיונית באותו זמן • מדוע GeneTx התקשרה בהסכם אופציות עם Ultragenyx ? GeneTxהיא חברה קטנה מאוד ולמרות שידענו שיש לנו את הידע, המומחיות, הרצון והתשוקה לקדם את הפוטנציאל הטיפולי במהירות ובבטחה ככל האפשר, ידענו גם שאנחנו צריכים לזהות חברת תרופות עם ידע נרחב יותר, מומחיות, תשוקה וכן גם נסיון מוכח בפיתוח תרופות למחלות נדירות, אישורים לתרופות ומסחור עולמי, כדי לסייע לנו בהשגת תרופה פוטנציאלית זו לכל משפחותינו ברחבי העולם, אם וכאשר המחקר יאפשר זאת. במהלך תקופת האופציות ישמרו שתי החברות על שיתוף פעולה משותף חזק לפיתוח טיפול פוטנציאלי זה. • מה תעשה GeneTx עם התשלומים שהיא מקבלת מ- Ultragenyx ? Ultragenyx תשלם אגרת ראשונה של 20 מיליון דולר עבור אופציה בלעדית לרכישת GeneTx. כסף זה ישמש על ידי GeneTx לסיים מחקרים המאפשרים הגשת בקשה ראשונית לFDA עבור IND ולהתכונן לניסוי קליני בבני אדם. Ultragenyx עשויה להאריך את תקופת האופציה על ידי תשלום הארכת אופציה בסך 25 מיליון דולר. תשלום הארכה זה ישמש למימון ניסוי שלב אחד ושניים. • מה גרם ל- GeneTx לבחור באולטראגניקס? GeneTx חשה מאוד שההתמקדות של Ultragenyx במחלות נדירות ואולטרה-נדירות, בשילוב עם הפילוסופיה הכוללת של החברה, ותמיכה בחולים, וגישה ממוקדת במטופלים. כל אלו הופכים את אולטראג'ניקס להיות בעלת התאמה מושלמת עם GeneTx וקהילת תסמונת אנגלמן AS. GeneTx נרגשת מההכרזה של היום ומצטרפת לכל קהילת אנג'למן בברכה בגאווה של Ultragenyx למשימה ולמטרה שלנו. תוספות המתרגם: למרות שבהודעות הנ"ל חסר הרבה מידע קונקרטי מכיוון שמדובר בשלב מוקדם, אנחנו כן מעוניינים להביא בפניכם את המידע ולאפשר לכם לשאול שאלות ולשקול את השיקולים שלכם. מעבר לכך שלא ניתן להירשם לשני ניסויים במקביל, במידה ומשתתפים בניסוי אחד ואחריו מבקשים להירשם לשני, תיתכן דרישה של תקופת המתנה לשקיעת החומר הפעיל של הניסוי הראשון לפני שתוכלו להירשם לשני. אנחנו בקשר עם החברות וחושפים בפניהם את היכולות והיתרונות שלנו לשמש מרכז לניסויים קליניים בתסמונת אנגלמן אולטראג'ניקס היא חברה אמריקאית שעוסקת בפיתוח תרופות למחלות נדירות. היא נסחרת בבורסה האמריקאית בשווי שוק של 2.5 מליארד דולר.
מתוך פרסום לתקשורת מאת חברת אוביד 12.9.2019 חברת אוביד מדווחת כי המטופל הראשון הוגרל בניסוי שלב 3 "נפטון" ב OV101 לטיפול בתסמונת אנגלמן OV101 עשוי להיות התרופה הראשונה למטופלים עם תסמונת אנגלמן תוצאות ראשוניות צפויות באמצע שנת 2020 *הערת המתרגם: הגרלתו של מטופל היא השלב שאחרי רישומו לניסוי ולפני שמקבל את התרופה. ההגרלה קובעת אם המטופל יקבל תרופה או תרופת דמה (פלסבו) כפי שיפורט בהמשך. חברת הביומד אוביד העוסקת בפיתוח תרופות לשינוי חייהם של מטופלים עם מחלות נוירולוגיות נדירות, מכריזה היום על תחילתו של ניסוי קליני שלב 3 "נפטון" שמטרתו להעריך טיפול ב OV101 (גבוקסדול) בתסמונת אנגלמן, עם ציפיה לתוצאות ראשוניות באמצע שנת 2020. "כיום אין תרופה מאושרת לשימוש בתסמונת אנגלמן". אומר ד"ר עמית רקהיט, ראש חטיבת הפיתוח והרפואה באוביד. "אנו מאמינים כי הגרלתו של המטופל הראשון היא צעד משמעותי בדרכנו לבסס את היעילות הקלינית של OV101 באנגלמן ואנו מקווים שהתוצאה תהיה הפיכתו לתרופה המאושרת הראשונה." מאפייניו של ניסוי נפטון: • אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלסבו • 2 זרועות – זרוע פעילה עם מינון יומי במתן דרך הפה, וזרוע פלסבו • משך הניסוי 12 שבועות • המחקר יכלול כ-60 ילדים החל מגיל 4 ושטרם מלאו להם 13, עם אבחנה של תסמונת אנגלמן • הערכת התפקוד תבוצע לפי סולם הערכת הרופא המטפל עם התאמה לתסמונת אנגלמן הערת המתרגם: בניסוי שלב 2 "הכוכבים" נמצא סולם הערכה זה כמתאים מאד לתסמונת והוא הולך ומשתפר ומותאם עם התקדמות הניסויים. • הערכות נוספות כוללת שינה, תקשורת, מוטוריקה, כישורים חברתיים, חיי יום יום והתנהגות. • מספר ילדים קטנים יותר בין הגילאים 2-4 ישתתפו גם כן בניסוי תחת התאמות בטיחות בכדי להרחיב את בחינת התאמת התרופה על פני טווח גילאים רחב. • מטופלים אשר ישלימו את "נפטון" יוכלו להירשם לניסוי המשך פתוח "אלארה" במידה ויירצו בכך, בדומה לאלו שסיימו את "כוכבים" הערת מתרגם: ישנם מספר קריטריונים נוספים להכללה והדרה מן הניסוי, למשל לפי משטר התרופות של הילד. מידע נוסף יימסר לפני תחילת הניסוי אוביד מקיימים מגעים עם רשויות הבריאות בארה"ב, גרמניה וישראל (ככל הנראה במדינות נוספות בנוסף). בגרמניה ובארה"ב הושגה הסכמה עם הרשויות לבצע את נפטון כאשר עם ייצלח יוכלו להמשיך לדון על רישומו כתרופה. בישראל נכון לשעה זו הדיונים עם משרה"ב עוד מתקיימים אך ניתן לומר בזהירות רבה שאנו מעריכים שהניסוי יצא לדרך בישראל עוד לפני סוף 2019.
הודעה לתקשורת - מטעם מחלקת הדוברות של העמותה הישראלית לתסמונת אנגלמן הצלחה לOvid של ג׳רמי לוין בניסוי שנערך בישראל ובארה"ב מחקר קליני בינלאומי שנערך בארה״ב ובישראל הוכיח לראשונה שיפור ניכר בתסמינים קליניים כללים וספציפיים של תסמונת אנגלמן ועמד ביעדי הבטיחות והסבילות. - בכנס השישי של עמותת אנגלמן בישראל שיערך ב 29.11.2018 יציג דוקטור לוין באופן אישי את תוצאות הניסוי. - מרפאת אנגלמן בראשותה של דוקטור גלי היימר, הפועלת במרכז הרפואי שיבא, בשיתוף העמותה, היתה האתר היחיד מחוץ לארה"ב בו נערך הניסוי. - זהו הניסוי הקליני כפול הסמיות האקראי הראשון הממומן ע"י חברת תרופות, שבוצע עבור תסמונת אנגלמן, וזאת כ 50 שנים לאחר גילויה. - הניסוי מראה שיפור סטטיסטי מובהק (p = 0.0006) במדד היעילות העיקרי שנקבע מראש, לאחר טיפול של 12 שבועות למי שקיבל מינון חד יומי לעומת קבוצת הפלסבו. - תוצאות הניסוי הציגו שיפור סטטיסטי גבוה במדדי יעילות בתחומי השינה והמוטוריקה. את מדדי היעילות העריכו באמצעי מדידה אובייקטיביים. - לאור תוצאות הניסוי מנהלת חברת Ovid דיונים עם הרשויות המוסמכות בנוגע למסלול רישוי לתרופה בארה"ב ובישראל. חברת הביומד Ovid (Ovid Theraputics) מנסה למצוא טיפול תרופתי חדשני לילדים ומבוגרים עם הפרעות נוירולוגיות, ומתמקדת בטיפול במחלות נדירות של המוח ובכללן תסמונת אנגלמן, תסמונת רט ותסמונת X שביר. בתחילת אוגוסט השנה דיווחה החברה בנאסד"ק כי שלב שניים של ניסוי ב OV101, השיג את מטרת המחקר הראשית שלו והוכיח בטיחות וסבילות בקרב מבוגרים ומתבגרים המאובחנים עם תסמונת אנגלמן. כמו כן דווחה הצלחה במדד היעילות הראשי. לאחר 12 שבועות של טיפול, הראה OV101 שיפור מובהק בקבוצת הטיפול החד יומי לעומת קבוצת הביקורת (פלסבו), במדד שיפור קליני (CGI-I). את המדד בדקו והעריכו הרופאים שליוו וניהלו את הניסוי, וזהו מדד מקובל ביותר במחקרים קליניים. ביום חמישי ה- 25.10 במהלך הכנס ה 65 של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים (AACAP - American Academy of Child and Adolescent Psychiatry), דיווחה חברת Ovid כי ניתן לקשור את השיפור המובהק שדווח עליו באוגוסט במדד הכללי של הערכת הרופאים, לתחומים ספציפיים של שינה ומוטוריקה. תחומים אלו הוערכו ונמדדו במהלך הניסוי ע"י שימוש במכשירי מדידה כגון שעון שינה והליכון שהם אמצעי הערכה ומדידה אובייקטיביים. יודגש כי לתוצאות המבוססות על מכשירי מדידה אובייקטיביים מיוחסת אמינות רבה. במהלך הניסוי שנקרא ה"כוכבים" (stars), 88 חולים מרחבי העולם השתתפו באחת משלוש קבוצות מחקר: מינון יומי של OV101, מינון דו יומי של OV101 וקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. החולים היו בגילאי 13-49, וטופלו ב 13 מרכזים רפואיים שונים; 12 ברחבי ארה"ב ואחד בישראל. ד״ר גלי חבצלת היימר, מנהלת מרפאת אנגלמן בבית החולים שיבא תל השומר, הובילה את המחקר בישראל. השיפור הניכר שהושג בקבוצה שקיבלה מינון יומי של 15 מ"ג, יחסית לשתי הקבוצות האחרות, מצביע חד משמעית על כך שיש לדון עם הרשויות המוסמכות במטרה לקבוע מסלול רישוי לתרופה במינון היומי שלOV101 בארה"ב ובישראל. חברת Ovid מתכננת לנהל את הדיונים הללו בהקדם האפשרי. ברבעון האחרון של 2018 מתכננת חברת Ovid להרחיב את הניסוי לשלב פתוח שיקרא ELARA ושימשך שנה. במהלכו המטופלים יקבלו מנה חד יומית של התרופה OV101. דוקטור ג׳רמי לוין, יו״ר ומנכ״ל Ovid, אמר: ״אנחנו נרגשים מתוצאות המחקר שמראות תגובה קלינית חיובית לתסמינים כוללים בתסמונת אנגלמן. בשיתוף פעולה עם קהילת תסמונת אנגלמן בנינו מחקר קליני שתוכנן היטב שנועד להעריך מספר פרמטרים שנקבעו מראש, מתוך תקווה שיסלול את הדרך לשיח מול הגורמים הרגולטורים למתן מענה לתסמונת שאין לה שום תרופה מאושרת כיום. תוצאות הניסוי הטובות הן יותר מכל מחווה לחולים ולמשפחותיהם, ואנו מודים להם על העזרה.״ לוין ירצה בכנס השישי של עמותת אנגלמן ישראל שיתקיים במרכז הרפואי שיבא ביום חמישי ה 29.11. איתן שי, מנכ"ל העמותה הישראלית לתסמונת אנגלמן, אבא של גיל, בת 8, מאובחנת עם התסמונת: "פעלנו נמרצות להעלאת מודעות כלל עולמית לאיכות הטיפול בישראל בתסמונת אנגלמן, והצלחנו להביא לכך שהניסוי הממומן הראשון בתסמונת מבוצע כאן במרפאה שלנו. מעבר להתרגשות העצומה מהצלחתו של הניסוי, אנו חשים גאווה גדולה ביכולתנו לעמוד בסטנדרטים בין- לאומיים ואף להתעלות עליהם. אנו צופים ניסויים נוספים, רבים וחשובים ואין לי ספק שניקח בהם חלק פעיל וגדול. אני מודה למרכז הרפואי שיבא ולד"ר היימר שותפנו למסע החשוב למען שיפור איכות החיים של ילדינו". תסמונת אנגלמן היא הפרעה גנטית נדירה, המשפיעה על כ- 1 מתוך 15,000 איש ומתאפיינת במגוון תסמינים: עיכוב התפתחותי מוטורי וקוגנטיבי בדרגות שונות, ליקוי חמור בדיבור, בעיות תנועה ושיווי משקל, אפילפסיה, הפרעות שינה וחרדה. אנשים עם תסמונת אנגלמן נוטים להיות חברותיים מאוד ועם תוחלת חיים ממוצעת, אך נדרשים למערך תמיכה וטיפול תמידיים. הסיבה הנפוצה לתסמונת הוא אובדן תפקוד של הגן המייצר את החלבון UBE3A. לחלבון זה תפקיד עיקרי בתקשורת תאי העצב. נכון להיום, לא קיימים טיפולים מאושרים לטיפול בתסמונת אנגלמן. לפרטים נוספים או בקשות ראיון, ניתן לפנות לעמותה הישראלית לתסמונת אנגלמן דוברות ותקשורת נייד: 052-2428084 דוא"ל: horim.angelman@gmail.com
תרומה מצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ לאחר מאמץ משותף של הנהלת העמותה עם עובדי צ'ק פוינט במשך כמספר חודשים אנו שמחים לבשר כי הצלחנו לקבל תרומה משמעותית ונדיבה מחברת צ'ק פוינט. התרומה תאפשר לבסס את הפעילות השוטפת של העמותה בארץ, ובכללה העלאת מודעות, וכן להמשך תמיכה בהעמקת הקשרים עם עמותות זרות וקבוצות מחקר מרחבי העולם, במטרה לקדם את המחקר לחיפוש תרופה ולהביא את חזית המחקרים לניסויים בארץ. נציין בנוסף כי תרומה זו תאפשר לנו לקבל הכרה כמלכ"ר לפי סעיף 46 של מס הכנסה שמקל באופן משמעותי על הכנסת תרומות נוספות. ניסוי קליני של חברת הביומד אוביד כפי שמופיע בפרסומנו מעת לעת, חברת התרופות האמריקאית אוביד, שהוקמה ע"י מנכ"ל טבע לשעבר, ג'רמי לוין, וגייסה עד היום עשרות מליוני דולרים, שמה לה למטרה למצוא טיפול יעיל לתסמונת אנגלמן. החברה מתמחה בשימוש מחדש בתרופות קיימות וכך יכול הניסוי להתחיל משלב מתקדם יותר ובטוח יותר שכן תופעות הלוואי על פי רוב ידועות. החברה מתעתדת להתחיל בשבועות הקרובים ניסוי קליני במבוגרים (מעל 18) עם אנגלמן בארה"ב במרכיב בשם OV101, שנוסה בעבר ונכשל לשמש כטיפול לבעיות שינה. בארה"ב מתוכננים 11 אתרים לניסוי, בהם בתי חולים מהגדולים והנחשבים בארה"ב. אנו בעמותה ובמרפאת אנגלמן בתל השומר קיימנו דיונים שוטפים עם הנהלת חברת אוביד במטרה להרחיב את הניסוי האמריקאי ולקיים שלוחה של הניסוי בארץ, במרפאה שלנו ועם המטופלים הבוגרים שלנו. אנו שמחים להודיע כי בשבוע שעבר הודיעה חברת אוביד שהיא פועלת לפתיחת אתר של הניסוי בישראל, בשל בתרשמותה העמוקה מהיכולות של העמותה והמרפאה בארץ. מדובר בניסוי לבוגרים מעל גיל 18, שייחשב ניסוי קליני שלב 2, שיבוצע בבקרת פלסבו, כפול סמיות ואקראי. משך הניסוי 3 חודשים. עד עתה לא ידוע על מקומות נוספים בעולם בהם מתכוונת החברה לבצע את הניסויים בשלב זה. נציין כי ישנם עוד מספר שלבים שעלינו לעבור, בראשם אישורי משרד הבריאות ועמידה בלוחות הזמנים של הניסוי. אנו נמשיך לפעול בנחישות לטובת קיום הניסוי ונעדכן בהתפחויות. בשבועות האחרונים אנו מקיימים שיחות עם משפחות שעומדות בקריטריוני הניסוי, ואף קיימנו מפגש הסברה בנושא בראשות ד"ר היימר שענתה על שאלות המשפחות. בהמשך מתכננת חברת אוביד ניסוי המשך בצעירים בין 12-18 ובילדים בגילאים צעירים יותר. גם בענין זה אנו פועלים יחד עם חברת אוביד להבאת הניסויים לארץ ונעדכן בהמשך. כנס האנגלמן המדעי השנתי הבינלאומי ה-5 בליסבון וחברות בקואליציית האנגלמן בסוף השבוע שחל ב 30.9 נערך בליסבון כנס האנגלמן המדעי השנתי הבינלאומי החמישי. ברשימת בעלי המקצוע המשתתפים נמצאים: ד"ר בן פילפוט, ד"ר חנוך קפצן, ד"ר סטורמי צ'יימברלין ועוד. רובם ככולם עוסקים יום יום בחיפוש תרופה לתסמונת אנגלמן. ד"ר קפצן הינו מדען בחוג למיקרוביולוגיה של אוניברסיטת חיפה, ומנהל המעבדה לנוירו-ביולוגיה של הפרעות פסיכאטריות. גם הוא כמו רבים ממשתתפי הכנס עומד בראש צוות מחקר שברוב זמנו עוסק בחקר תסמונת אנגלמן ובחיפוש אחר תרופה. בכנס השתתפה ד"ר היימר כנציגה הרפואית של העמותה. בין שאר המדענים, החוקרים וראשי העמותות עימם העמיקה ד"ר היימר את הקשר, נמצא גם ד"ר קפצן וביחד הם דנים בקידום נושאים שונים ובינהם טיפול בחשמל במתחים נמוכים ביותר כאופציה לטיפול אפשרי באנגלמן וכן טיפול בקנביס רפואי. אנו נעדכן בהתפתחויות. בכנס נערכה גם פגישה של נציגי העמותות החברות בקואלציית האנגלמן שבה חברות כיום: הולנד, איטליה, צרפת, פורטוגל, אנגליה, אירלנד, גרמניה, ספרד, בלגיה, אוסטריה, אוסטרליה. אנחנו (ישראל) יחד עם יפן מהוות כיום שותפות ולא חברות משום שלא השתתפנו בתרומות למחקר דרך הקואליציה. בשנה הקרובה בכוונתנו להפוך לחברים בקואליציה ע"י השתתפות בתרומה למחקר, ככל הנראה בסכום המינימלי האפשרי. הדבר יהפוך אותנו לבעלי זכות הצבעה שווה לזו של ארגונים שתורמים סכומים גדולים בהרבה בסדרי גודל של עשרות אלפי אירו. במחזור הגיוס האחרון נאספו כ 300 אלף אירו ונתרמו לאחר הצבעה לשני חוקרים: 1. סילביה רוסו – גישת טיפול פוטנציאלית לגירעון סינפטי – פפטיד מעכב JNK. חקירת המנגנון שפוגע בתפקוד הנוירונים והסינספות בתסמונת אנגלמן וניסוי אפקט טיפולי של JNK שהראה תוצאות יפות בחיות מעבדה בתסמונת רט. 2. בן פילפוט – כימות הפרעות EEG וזיהוי מרקרים ביולוגיים לתסמונת אנגלמן בתמונות EEG. אפילפסיה היא תופעה נפוצה באנלגמן, ובדיקת EEG נחשבת לפדיקה לא פולשנית שיחסית קל לבצע. ע"י פיתוח שיטות כמותיות שיאפשרו פענוח מדוייק של בדיקת ה EEG יתאפשר להשתמש בבדיקה זו כמדד בניסוי קליני. ד"ר היימר תומכת מזה זמן רב בגישה זו של העמקת המשקל שניתן לבדיקות EEG, ובהיותה בעלת מאגר נרחב של בדיקות, משתפת פעולה עם פילפוט בעבודתו זו. עד כאן להפעם, אנו מקווים שאתם, כמונו, חשים בהתרגשות שמלווה את החדשות והעדכונים. בעדכון הבא נביא סקירת מחקרים עדכנית כפי שהוצגו בכנס בליסבון ובכנס בשיקגו שהתקיים בתחילת דצמבר.
עוד לפני סוף השנה מתעתדת חברת הביומד האמריקאית אוביד להתחיל לבצע ניסויים קליניים לבחינת התרופה הראשונה שניתנת לנטילה דרך הפה ובעלת פוטנציאל לטיפול בתסמונת אנגלמן, גבוקסדול (OV101). לפני כחודשיים פרסמנו תקציר סמינר בו השתתפו ד"ר עמית רהקיט, Chief Medical and Portfolio Management Officer, מטעם חברת אוביד, פאולה אוונס, יו"ר FAST, ואיילין בראון, מנכ"ל ASF (שתי עמותות האנגלמן המובילות בארה"ב). כעת אנו מביאים תקציר של סמינר נוסף שנערך בהרכב דומה ועסק בשורה של שאלות שהתעוררו בקהילת האנגלמן (האמריקאית בעיקר אך גם שאלות שלנו נכנסו לתמונה) בעקבות פרסום הסמינר הראשון. את השאלות ששאלנו אנחנו, העמותה הישראלית אנו מביאים בפתח הדברים. אני מתנצל מראש על כך שייתכן שהדברים מנוסחים בעברית שאינה תקינה לחלוטין, הדבר נובע מהבדלי תרגום. דבריו של ד"ר רקיט בפתיחת הסמינר: "אנו מאד מתרגשים בחברת אוביד, אנו באמצע ההליך להתנעת הניסוי. זיהינו מספר אתרים ברחבי ארה"ב בהם יתבצעו הניסויים, שכידוע לכם כרגע מתרכזים בארה"ב, ולאחר שננתח את תוצאותיהם בשאיפה נתרחב גאוגרפית בניסויים הבאים. בשלב זה זיהינו 9 אתרים מאושרים ובהם שני בתי חולים בבוסטון כולל בית החולים לילדים בבוסטון, וכולל 5 אתרים שהוזכרו בסמינר הקודם. בנוסף אנו בוחנים עוד מספר אתרים שאני מקווה שיהפכו לפעילים לניסוי בקרוב. בהמשך השבוע תפויה פגישת התנעה בה ישתתפו מנהלי האתרים מבחינת הניסוי והצוותים שלהם. לאחר מכן נמתין לאישורי IRB (Institutional Review Board)בכל אחד מהאתרים. יש לנו כבר אישור IRB מרכזי, אולם חלק מהאתרים דורשים אישור פרטני. אנו מקווים לקבל אישורים אלו עד לאמצע אוקטובר כך שנוכל להתחיל את שלב ההרשמה בתחילת נובמבר" ש: האם ניתן לצפות להרחבת הניסויים למדינות אירופה ומדינות אחרות ? ת: כרגע אין תכנית קונקרטית לביצוע של ניסויים מחוץ לארה"ב. לאחר סיום ניתוח התוצאות של הניסוי הנוכחי נדון באפשרויות להרחבת הניסוי. אנו שואפים לכך. ש: האם מטופלים שאינם גרים בארה"ב ואינם אזרחי ארה"ב יוכלו להשתתף בניסוי הנוכחי ? ת: ניתן להשתתף בניסוי גם במקרה שהמטופל אינו גר ואינו אזרח ארה"ב. יש לקחת בחשבון שהדבר עשוי להיות מורכב מבחינה לוגיסטית והמטופל יידרש להגיע אל אתר הניסוי כמטופלים אחרים. במידה ומטופל מעוניין להשתתף עליו לבקש מהמטפל הרפואי שלו ליצור קשר עם אחד מאתרי הניסוי או עם חברת אוביד לפרטים נוספים. הורים לילדים מעל גיל 18 שמעוניינים להצטרף לניסוי מוזמנים לפנות אלינו לעמותה ונשמח לסייע בכך. ש: במשך כמה זמן ייערך הניסוי ומתי צפויות תוצאות ? ת: קשה להעריך מראש כמה זמן ייערך הניסוי, בעיקר משום שקשה להעריך כמה מהר נוכל לגייס את המטופלים ולהתחיל את הטיפולים. אנו מכוונים לתחילת גיוס בנובמבר, ומעריכים שנה אחת לכל תהליך הגיוס והניסוי. מטופל שגויס יהיה בניסוי במשך 3 חודשים. ניעזר בעמותות כדי לגייס מהר יותר. יהיו 75 מטופלים בסך הכל, וקצת אחרי הסיום יהיו תוצאות. מכוונים לסוף שנה הבאה. ש: אילו סוגים של AS יוכלו להשתתף בניסוי. ת: לא משנה איזה סוג ( del, mut ) כל עוד יש אבחון מולקולרי. נסתכל על הוריאציות בבקאנד של הניסוי, כלומר בסיומו. ש: האם מטופלים עם אבחון על בסיס קליני (ללא אבחנה מולקולרית) יוכלו להיבחן להתאמתם ? ת: כן, אבל ישתתפו רק אם יתגלה בסיס מולקולרי. ש: כמה מטופלים ישתתפו בניסוי, וכמה יקבלו פלסבו ? ת: 75 ישתתפו בניסוי שהוא כפול סמיות רנדומלי. יש 3 זרועות למחקר. 2 זרועות יהיו פעילות ואחת תהיה על פלסבו. ש: איך תימדד השפעת המרכיב הנבדק במהלך הניסוי ? ת: מכוונים למדוד איך אנשים הולכים, למשל על הליכון מבוקר, הערכת אופן וצורת ההליכה, נמדוד התנהגות, חרדה, פרכוסים, שינוי בתדירותם ובמשך שלהם, השפעה על בדיקת EEG. ילקחו חוות דעת גם מהמטפל הרפואי וגם המטפל ביום יום. ש: כיצד יתבצע ניטור שינה, והאם יש צורך ביצירת בסיס להשוואה לפני הניסוי ? ת: נבצע הערכת שינה דרך שאלון, ייתכן שנפעיל ענין של דיאטת שינה, וכן משתמשים במכשיר שנועדים על פרק היד ומודד פרמטרים שונים של השינה. מודדים גם השפעות על שנתו של המטפל העיקרי שגם הוא ינעד מכשיר כזה. ש: האם נלקח בחשבון שמרכיב הסוכר בגלולת הפלסבו יכול להיות בעייתי לדיאטה של חלק מהמטופלים ? ת: השתמשתי במונח גלולת סוכר כמטפורה בלבד, אין בה למעשה הרבה סוכר, זה בעיקר מרכיבים לא פעילים. לגבי דיאטות זה לא מרכיב פוסל אבל יישאלו פרטים בשאלון. מטופלים שנמצאים בדיאטות שונות יתבקשו במהלך הניסוי לא לבצע שינויים בדיאטה. ש: האם מטופלים בתרופות שינה יידרשו להפסיק ליטול אותן במהלך הניסוי ? ת: בדרך כלל היינו רוצים שכן אבל מכיוון שאנו יודעים שיש הפרעות שינה כרוניות נקל במקרה זה. יש רשימה של מספר תרופות שינה שאסורות במהלך הניסוי. מטופלים שסובלים מבעיות כרוניות יוכלו להמשיך במינון נמוך של תרופות שאינן ברשימה, כל עוד ישמרו על מינון קבוע במהלך הניסוי וגם כחודש לפניו. ש: האם מטופל בתרופות האסורות יוכל להפסיק את השימוש בהן כדי להשתתף ? ת: כן. כל עוד השינוי נעשה כחודש לפני ההרשמה ויש יציבות יוכל להשתתף. ש: האם המרכיב נוסה בעבר על אנשים עם בעיות גנטיות דומות לאנגלמן ? ת: לא נוסה על הפרעות גנטיות כלל. הידע שלנו לגבי ביצוע ניסויים באנשים עם הפרעות גנטיות מגיע מכך שבדקנו מחקרים אחרים בתסמונות דאון ורט והטמענו ידע משם אל הניסוי שלנו. ש: האם צפויה ישנוניות ? ת: בעקרון כן, אבל יש שינויים במינונים לעומת הניסוי המקורי שבחן השפעה על אנשים עם הפרעות שינה, אז נראה שהמרכיב לא יהיה מספיק אפקטיבי. ש: האם בניסוי המקורי בתכשיר היו מטופלים בפרכוסים ? ת: בתכנית האינסומניה לא נבדקו ספציפית מקרים של אפליפסיה. אחד השותפים בניסוי, לונדבק, כן בדק אפילפסיה וללא ממצאים מיוחדים. ש: הניסוי הוא למבוגרים , האם להורים נדרשת אפוטרופסות ? ת: על מנת להשתתף בניסוי, נציג שממונה באופן חוקי נדרש להקשיב, לקרוא ולחתום על הצהרות ההשתתפות. חוקים אלו משתנים ממדינה למדינה לכן כדאי להתייעץ מקומית. ש: האם החוק התקף הוא החוק של המדינה שבה מתבצע הניסוי או מדינת המגורים ? ת: מיקום אתר הניסוי הוא הקובע, אך מומלץ לבדוק גם את החוקים במדינת המוצא. ש: מה יהיה זמן הניסוי בשלב 2 (השלב שעומד להתחיל) ? ת: זה באמת תלוי בזמן הרישום והגיוס ולכן אנו מאד מעוניינים להתחיל באינטראקציה עם הקהילה כדי לראות איך אפשר לגייס מהר יותר. ש: אם הכל יתקיים כמתוכנן האם יהיה ניסוי שלב 3 וכמה זמן ייקח ? ת: אם יהיו תוצאות טובות בהחלט נכוון לניסוייים נוספים בגילאים צעירים יותר. מוקדם לדבר על כך כעת. ש: האם ילדים יכולים להירשם לרשימת המתנה ? ת: לא בשלב זה. אבל ניתן להירשם לבסיס נתונים לקבלת מידע מאיתנו. ש: האם יהיו תחליפים ללקיחת הגלולה למטופלים שמתקשים בבליעה דרך הפה ? ת: לא ניתן לפתוח את הקפסולה, ניתן לתת אותה ביחד עם או ללא אוכל, היא לא גדולה וניתן לערבב אותה עם רוטב תפוחים. ש: מהן תופעות הלוואי הצפויות ? ת: נתמקד רק בתופעות לוואי שצפויות ליותר מ 2% ועד 10% מהמטופלים: סחרחורת, בחילה, הקאות, ישנוניות וכאבי ראש. ש: האם היו מטופלים קשים בניסוי הקודם או רק הפרעות שינה ? ת: רק הפרעות שינה. ש: אם הכל יתבצע כמתוכנן לאחר כמה זמן מבוגרים שלא השתתפו יכולים לקחת את המרכיב ? ת: לאחר ניתוח התוצאות נשוחח עם הרגולטור כדי להחליט על הצעדים הבאים. ש: האם יש תרופות נוספות שאסורות במהלך הניסוי ? ת: כן, לדוגמת מינוציקלין, ויש להפסיק אותן כחודש לפני ההרשמה. ש: מי הם השותפים בצוות הניסוי ? ת: principal investigator – הוא האדם שאחראי בכל אתר על ההיביטים השונים של הניסוי. אדם זה מוסמך לתפקיד זה, והוא יכול ויכול שלא להיות קלינאי, אבל בכל מקרה מוסמך מדעית לענייני תסמונת אנגלמן ולעבודה עם הקהילה. קלינאי יהיה הרופא המטפל העיקרי, שגם יבצע את מתן התכשיר, בדיקה גופנית ובדיקות אחרות.
בתחילת דצמבר התקיים בשיקאגו הכנס המדעי השנתי של עמותת FAST. בכנס ניתנה סיקרה נרחבת של פעילות המחקר ע" המדענית הראשית של הארגון ד"א אליסון ברנט. בין המרצים: ד"ר וויבר, ד"ר נאש, ד"ר דינדוט, ג'רמי לוין ועמית רהקיט, ד"ר בידט ועוד. בין השאר הציגו שתי חברות ביומד: אגיליס ודיסרפטיב נוטרישן, ששתיהן עוסקות במחקר באנגלמן בכיוון של ניסוי קליני. אגיליס – מתמקדת בתרפיה גנטית, מקיימת שיתוף פעולה עם אד וויבר, והמחקר שלה באנגלמן נמצא בשלב ניסויים בחיות מעבדה. דיסרפיב נוטרישן – מתמקדת בתחומי התשונה ותוספי התזונה, ומקיימת מחקר לשימוש בתוספים קטוניים. גופי קטון ידועים ביכולתם לשמש מקור אנרגיה תחליפי לסוכרים. מקובל לחשוב כי נוכחות של גופי קטון במח וחוסר המצאותם של סוכרים הינה בעלת השפעות כגון הפחתת פרכוסים. המחקר סיים את שלבי המחקר בחיות והאישורים ועומד בפני תחילתם של ניסויים קליניים בבני אדם. סקירת הגישות השונות למחקר באנגלמן וסקירת חוקרים ועבודתם כידוע מתאפיינת תסמונת אנגלמן בחסר של הגן UBE3A. גן זה משפיע של תפקודים רבים במח. תפקידו העיקרי לייצר אנזים המתייג פרוטיאינים אחרים במח ואומר אם צריך או לא צריך אותם, או במילים אחרות אם יש ברגע נתון כמות מספקת מהם או הם נמצאים בחוסר או בעודף. עיקר תפקוד האנזים המיוצר ע"י UBE3A הוא בתיוג פרוטיאינים המיועדים להסרה,כלומר נמצאים בעודף, לכן נצפה בתסמונת אנגלמן במצב בו באזורי התאים של המח ישנה הצטברות של חומרים שאינם רצויים. עוד ידוע כי בתסמונת אנגלמן ישנו מחסור בגאבא. גאבא אחראי לשמירת המח רגוע, על ידי שמירה על איזונים. רוב האיזונים הינם בין עירור לשחרור, או בין כיווץ להרפיה. גאבא אחראי על שחרור, הרפיה, ואם הוא חסר אנו נמצאים במצב של loss of tonic inhibition, בו אין יכולת להרגיע את רעשי הרקע שמתרחשים במוח, וזה גורם לתופעות רבות ובהן: אובדן שיווי משקל, אובדן קואורדינציית שרירים, חוסר יכולת לדבר, פרכוסים, הפרעות שינה, חרדה, הפרעות קשב, דיספרקסיה (dyspraxia) - קושי בתכנון או ביצוע של פעולה מסוימת, אפרקציה - קושי לבצע תנועה מיומנת מכוונת מטרה על אף שלא קיים בהכרח אובדן של כוח מוטורי, הפרעת קשב. כיום ניתן לחלק באופן כללי את הגישות השונות בקרב חוקרים המחפשים תרופה לתסמונת אנגלמן למספר קבוצות: 1. הפעלת הגן האבהי התקין - כידוע, תסמונת אנגלמן מאופיינת בכך שישנו חוסר של הגן UBE3A בכרומוזום 15 האימהי, וכן בכך שהגן הנוכח בכרומוזום האבהי מושתק באופן רגיל. גישה זו מנסה בדרכים שונות להפעיל את הגן האבהי התקין והמושתק. בקבוצה זו נמנים בן פילפוט (חיפוש חומרים דומי topotecan), ארתור בידט (ASOs) ודיוויד סיגל (ATFs Zinc fingers). 2. תרפיה גנטית / החלפת חלבונים - Gene/protein replacement therapy בשיטה זו מנסים לעקוף את חוסר הפעילות של הגן ליצירת פרוטאין. בקבוצה זו נמצאים קווין נאש (AAV) ואד וויבר. 3. עבודה ברמת הקשרים בין התאים - בשיטה זו מניחים חוסר פעולה של הגן וכן חוסר נוכחות של הפרוטאין הדרוש ומחפשים מנגנונים שיבצעו פעולות דומות לאלו שעליהן אחראי הפרוטאין. בקבוצה זו נמצאת חברת הביומד אוביד (גבקסודול) כפי שניתן לראות באיור הבא, כל גישה נמצאת כיום במקום שונה מבחינת התקדמות המחקר: